Vocabulary - Hebrew from
Scratch – Part II – Lesson 1 – p. 36
פעלים
:
בסוף השיעור
המורה אָסְפָה
את כול עבודות
הבית
מֵהתלמידים.
אנחנו
רוצים לקנות
לה מתנה , לכן
אנחנו צריכים לֶאֱסוֹף
כסף מכול
החברים בכיתה.
הוא
בּישֵל
ארוחַת עֶרֶב
לחברה שלו.
הוא למד לְבַשֵל
בקורס
לבִישוּל .
הוא ממש בַּשְלָן
מְצוּיָן.
אני
דוֹאֶגֶת
כול הזמן
לילדים שלי.
אני לא יכולה
לְהַפְסִיק לֵדְאוֹג
להם , כי הם
עַדַיִין
קְטנים.
הוא
רצה ללמוד
באוניברסיטה ,
אבל אני הִשְפַּעְתִי
עליו לא ללמוד
עכשיו , רק
בשנה הבאה .
אין
לי הַשְפָעָה
עֲלָיו. הוא
לא רוצה
ללמוד, ואני
לא יכול
לְהַשְפִיעַ
עליו.
אני
גרה באמריקה,
אבל אני מִתְגָעַגַעַת
לישראל. אני
לא יכולה
לְהַפְסִיק לְהִתְגַעַגֵעַ
לָאָרֶץ.
הילד
הִתְחַבֵא
מאֲחוֹרֵי
הדלת , ואי
אפשר לראות
אותו.
אם
אתה רוצה
לְשַׂחֵק מַחְבּוֹאִים
, אתה צריך לְהִתְחַבֵּא
, ואני צריך
לְחַפּשׂ
אותך.
הוא
חִיכָּה לה
שעה , והיא לא
באה
לפְגִישָה
איתו. הוא הלך
כי הוא לא
יכול לְחַכּוֹת
יותר.
הרופא
טִיפֵּל
בחולים . אימא
לא הלכה
לעבודה , כי
היא הייתה צריכה
לְטַפֵּל
בילדים
החולים.
הוא
רצה לִמְכּוֹר
את הבית שלו.
אני רציתי לקנות
אותו, אבל לא
היה לי כסף , אז
הוא מָכַר
אותו
למישהו
אַחֵר.
המוֹכֵר לא
יכול לִמְכּוֹר
בְּלִי כסף.
האוכל
בבית נִגְמַר.
אני צריכה
ללכת לחנות
לקנות אוכל. השיעור
צריך לְהִיגָמֵר
בשעה 11:50
אני
לא יכול לְהִיזָכֵר
מה אני צריך
לעשׂות היום. נִזְכַּרְתִי
– אני צריך
ללכת לרופא !
הוא
נִיגֵן בגיטרה.
הוא לא יודע לְנַגֵן
יָפֶה בגיטרה.
הוא צריך
ללמוד לנגן.
הוא
שָׁתַק . הוא
לא רצה לדבר. אני
מדבר כול הזמן
, אני לא יכול לִשְׁתוֹק
!
שונות
:
אתה
אַף פַּעַם
לא אומר לי את
האמת. אתה אף
פעם לא שׁוֹתֵק,
אתה מדבר כול
הזמן !
אני
בבית , ואני לא
יודע מה קורה בּחוּץ.
בִּמְקוֹם לדבר
כול כך הרבה,
אתה יכול גם
לעשות משהו. אתה יכול
ללכת לשם בִּמְקוֹמִי.
אתה
יכול לומר לי בְּקִיצוּר
, מה קוֹרֶה
בַּחוּץ. בְּקִיצוּר,
החיים קָשׁים
, וצריך לעבוד
קשה !
כְּפִי
שֶאתה רואה ,
המורה לא באה
היום , ואין
שיעור. כְּפִי
שאמרתי לך,
אין שיעור
היום !
אני
עשׂיתי את כול
השיעורים לְבַד.
אף אחד לא
עָזַר לי. אף
אחד לא יכול
גם לַעְזוֹר
לי.
אני
ממש לא
זוֹכֵר מה קרה
אתמול . היא מַמַש
הצליחה במבחן.
היא קיבלה
ציון 100.
אני
עוֹד לא
אמרתי לך מה
אני חושב על
זה. אני עוֹד
לא יודע , אם
אני רוצה לבוא
למסיבּה.
שמות
עצם :
היא אוהבת
לאכול אֲגָסִים,
אבל לא
מַנְגוֹ. אַגָס
הוא פְּרִי
טָעִים.
אני
לא מבינה אוֹמָנוּת
מודֶרנית. היא
לומדת אוֹמָנוּת
באוניברסיטה.
יש אומנות
במוֹזֵיאון.
הם
הִתְחַתְנוּ ,
והם חיים בְּאוֹשֶר.
הם מְאוּשָרִים
מאוד.
אָסור
לַעְמוֹד בְּאֶמְצָע
הכְּביש. הוא קָם בְּאֶמְצֶע
הלַילה , כי
הוא לא יכול
היה לישון.
יש
מֵתִים בבית
הקברות. אין
אנשים חיים בבית
הקברות.
הגָמָל
היא חַיָה
שגָרה במדבר.
בְּעִירָק יש
הרבה דְקָלִים.
הדֶקֶל הוא
עֵץ יָרוֹק
כול השנה.
כתבתי
לך הַקְדָשָה
בספר החדש
שלי, ואני
נותן לך אותו.
צריך
לחשוב רק מַחְשָבוֹת
טובות.
היו לי הרבה מחשבות
על
הבְּעָיוֹת
האלה.
הגַנָן
עובד בגִינָה
במַעֲדֵר.
למה
הוא לא בא
היום ? מה הסִיבָּה
?
יש
לי הרבה עֲבוֹדָה
היום. העבודה
בבַּנְק
מְשַׁעֲמֶמֶת.
אני
לא רוצה
לְנַגֵן בפְּסַנְתֵר.
אני רוצה לנגן
בגיטרה.
היא
שרה יָפֶה. יש
לה קוֹל יפה
מאוד.
הקֶטַע
הזה בספר
אָרוֹך
וקָשֶׁה. אולי
אפשר לקרוא משהו
אחר ?
החַקְלַאי
עובד בַּחוּץ
, בשָׂדוֹת . השָׂדֶה
יָרוק.
המְשׁוֹרֶרֶת
רָחֵל מֵתָה
מִמַחֲלַת השַׁחֶפֶת,
וגם הסופר פרנץ
קפקא מֵת
משחפת.
הם
לומדים לקרוא
בְּשִיטָה
חדשה. אי אפשר ללמוד
בַּשיטָה
הזאת כְּלוּם.
המְשׁוֹרֶרֶת
רָחֵל כתבה שִׁירָה.
האנשים
בישראל
אוהבים לקרוא
את השירים
שלה.
שְׁמוֹת
תוֹאַר :
אני
מרגיש
בּוֹדֵד
מאוד בעיר
הגדולה. אין
לי חברים ,
ואני לא מַכִּירה
אַף אחד. גם
אני בּוֹדֵדָה.
החַקְלַאי
עובד
בּשָׂדֶה, בְּחַקְלָאוּת. העבודה
החקְלָאִית
קשה מאוד.
מה
מְשוּתָף
לכַדוּר
ולתַפּוּז ?
שניהם
עֲגוּלִים.
בקיבּוץ -
השֵׁינָה של
הילדים מְשׁוּתֶפֶת.
אני
אוהב לישון
במיטה רַכָּה.
הוא מדבר איתה
בְּרַכּוּת.
היה לו קול רַך.