Text 29 – I am
sick
אני
חוֹלֶה.
אני
חוֹלֶה
כְּבָר הרבה
זמן. כול
הַשָׁבוּעַ
אני לא
מַרְגִישׁ
טוב, וכול
הגוּף כּוֹאֵב
לי.
לא
הָלַכְתִי
לִלְמוֹד
באוניברסיטה,
ואני לא
יוֹדֵעַ מה הם
לומדים עכשיו
בכול
הקוּרְסִים
שלי.
אין לי
ראש לַחְשוֹב
על זה עכשיו.
קוֹדֶם כול אני
צריך להיות
בריא, ורק אחר
כך אני יכול
לחשוב גם
על הלִימוּדִים
שלי.
אני גר
עַל- יָד
קוּפַּת
חולים "מַכַּבִּי" , ויש לי
רוֹפֵא משפחה
מְצוּיָן, אָז
קמתי והָלַכְתִי
לָרופא.
הרופא
שָׁאַל אותי
מה שְׁלוֹמִי,
ואֵיך אני מרגיש
וגם מה
בְּדִיוּק יש
לי. אמרתי לו
שאני חולה,
שיש לי
חוֹם, שכואב
לי הראש וגם
כול הגוּף,
ואני מרגיש שאני
לא יכול
לָקוּם
מֵהַמִיטָה
או
לָלֶכֶת
לָאוניברסיטה.
הרופא
והאחות
עובדים
קָשֶׁה מאוד
עכשיו. הם עובדים
ללא
הַפְסָקָה, כי
הרבה מאוד
אֲנָשִׁים
חולים
עכשיו , ויש
הרבה מאוד
אנשים
בַּמִרְפָּאָה.
הִזְמַנְתִי
תוֹר לרופא
לשעה 5:00 .
בָּאתִי
בשעה 4:45 , אבל
הרופא לא יכול
היה לְקַבֵּל
אותי, כי היו
הרבה חולים
שם,
ורק בשעה 6:00
הוא קִיבֵּל
אותי, ונָתַן
לי תְרוּפוֹת.
הָלַכְתִי
מֵהַמִרְפָּאָה
לְבֵית
הַמִרְקַחַת
לְקַבֵּל את
הַתְרוּפוֹת,
אבל גם שָׁם היו
הרבה אנשים,
והיה תוֹר
אָרוֹך,
ולא היה
מָקוֹם
לָשֶׁבֶת. הַחוֹם
עָלָה לי,
וחָשַבְתִי
לָלֶכֶת
הַבַּיְתָה
בְּלִי
הַתְרוּפוֹת,
אבל אִי
אֶפְשָׁר
ללכת הביתה
בלי תרופות,
ואני בֶּאֱמֶת
לא רוצה להיות
חולֶה כול כך
הרבה זְמָן. אני
לא
אוֹהֵב
לִהְיוֹת
חולה , וגם לא
יכול
לִהְיוֹת חולֶה.
אני צריך
לָקַחַת את
הַתְרוּפוֹת,
ולִהְיוֹת
כְּבָר
בָּרִיא. היה לי
מַזָל שהרופא
לא היה חוֹלֶה!
בָּסוֹף
לָקַחְתִי את
התרופות
וְהָלַכְתִי
הביתה.
לא
אָכַלְתִי
כְּלוּם כּוֹל
הַיוֹם, כי
אני לא
מַרְגִישׁ
שאני רוצה לֶאֱכוֹל,
אָז
שָׁמַעְתִי
קצת מוסיקה ,
דִיבַּרְתִי
קְצת עם החבר
שלי. אתם
יוֹדְעִים
מָה ? גם
הוא חוֹלֶה ! כולם
חולים עכשיו !
